בדיחות אקראיות לפייסבוק

שאלה: למה גרוזינים לא משחקים במחבואים ?
תשובה: כי אין מי שיחפש אותם.

סוהא ערפאת הגיעה לשערי שמיים. בשער, מאחורי גבו של המלאך בכניסה, ראתה קיר ענק מלא שעונים.
"מה השעונים האלה?", שאלה.
"אלה שעוני שקרים", ענה לה המלאך.
"לכל אדם עלי אדמות יש שעון כזה. בכל פעם שהוא משקר מחוגי השעון זזים".
"של מי השעון הזה?", הצביע סוהא על אחד השעונים.
"זה השעון של הנזירה תרזה", ענה לה. "המחוגים שלו אף פעם לא זזים".
"ושל מי זה?", שאלה והצביעה על שעון אחר.
"של אברהם לינקולן", ענה לה.
"המחוגים שלו זזו רק פעמיים מה שמלמד אותנו שהוא שיקר פעמיים בחייו".
"ואיפה השעון של יאסר?", שאלה סוהא.
"על התקרה אצלי בחדר", ענה לה. "אני משתמש בו כמאוורר"

קטעים אמיתיים ממשפטים אמיתיים שאכן התרחשו: חלק 4
----
עו"ד: "אתה נראה כאדם עם הרבה אינטלגנציה יחסית לרקע שלך."
עד: "אם לא הייתי תחת שבועה, הייתי מחזיר לך את אותה המחמאה."
-----
שופט בבית משפט פונה לתובע, "אתה מאשים את הנתבע שכינה אותך מטומטם ואידיוט, האם זה נכון?"
התובע אומר: "נכון מאוד."
השופט שואל: "אז מה אתה רוצה?"
-----
עו"ד: "מה היה המרחק בין שני הרכבים ברגע ההתנגשות ביניהם?"
-----
עו"ד: "תוכל לתת תיאור שלו?"
עד: "הוא היה בגובה ממוצע ועם זקן."
עו"ד: "זה היה זכר או נקבה?"
-----
עו"ד: "כיצד הסתיימו נישואיך הראשונים?"
עד: "במוות."
עו"ד: "המוות של מי סיים את הנשואים?"
-----
עו"ד: "זה נכון שהיית במקום עד שהלכת משם?"

יום אחד חזר הבעל לאחר מספר שעות דיג, והלך לחטוף תנומה. למרות שלא הכירה את האגם, החליטה אשתו לקחת את הסירה ולנסות לדוג בעצמה. היא התרחקה מרחק סביר מהחוף, הטילה את החכה וישבה לקרוא בספר החביב עליה. עד מהרה התקרבה לעברה סירה ובה השריף, אשר גחן לעברה וקרא: "בוקר טוב גברת... מה את עושה?" "קוראת את הספר שלי" השיבה האישה, "מזה לא ברור?".. "את נמצאת באיזור אסור לדיג" יידע אותה השריף, "אבל שריף איני דגה, אינך רואה זאת?" "כן, אך יש לך איתך את כל הציוד הדרוש לדיג. אאלץ לקחת אותך איתי לתחנה ולקנוס אותך. "אם תעשה זאת", אמרה האישה בשלווה, "אאלץ להתלונן נגדך על נסיון לאונס." "אבל אפילו לא נגעתי בך!.." ענה השריף, מבועת. "נכון, זו אמת" הודתה האישה, "אך יש עלייך איתך את כל הציוד הדרוש לכך..."

פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים. שם הוא פוגש את המלאך גבריאל, אשר פונה אליו ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור - תבלה יום אחד בגיהנום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך".

גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת למטה למטה עד לגיהנום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהנום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס ורואה מגרש גולף ירוק ואת החברים שלו לבושים לבן ומשחקים. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור בילוי לא נורמלי.

למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה, לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה.

לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?".

"כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהנום ממש ביליתי. אני רוצה גיהנום!".

הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהנום. נפתחות הדלתות ובשניה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק וחם מאוד, ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים אוספים זבל. השטן מגיע, דוחף לו ליד שקית זבל ואומר לו `תתחיל לאסוף זבל`".

"מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??", שואל הפוליטיקאי בבהלה.

עונה לו השטן: "אתמול זה היה לפני הבחירות. היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!".