נזירה נכנסה למונית. נהג המונית לא יכל להסיר את עיניו ממנה. ולבסוף אמר: "יש לי משהו להגיד לך אבל אני לא רוצה לפגוע בך". "בני היקר", ענתה לו, "אתה לא יכול לפגוע בי. לאחר שנים כה רבות של נזירות כבר ראיתי ושמעתי כל כך הרבה שקשה לי להאמין שמשהו עוד יכול לפגוע בי". "טוב", אמר, "תמיד היתה לי פנטזיה לנשק נזירה". "נראה מה אפשר לעשות בקשר לזה", אמרה הנזירה, "אבל אתה חייב להיות רווק ואתה חייב להיות קתולי".
"אין בעיה", אמר נהג המונית, "אני גם רווק וגם קתולי".
"אם כך", אמרה הנזירה, "עצור במקום החשוך ההוא שבצד הדרך".
הוא עצר היכן שהצביעה, והנזירה הגשימה לו את הפנטזיה בנשיקה לוהטת ומחשמלת. אבל כשחזרו לדרך פרץ הנהג פתאום בבכי. "סלחי לי, אחות", בכה הנהג. "חטאתי. שיקרתי. אני נשוי ואני יהודי".
"זה בסדר", אמרה הנזירה, "קוראים לי יהושע ואני בדרך למסיבת תחפושות".