|
|||||
|
מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20 דולר.
בחדר, בו היו 200 מאזינים הוא שאל "מי מעונין בשטר זה של 20 דולר?" ידים החלו להתרומם. "אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת". הוא החל לקמט את השטר. ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת?" עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו לתוך הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב, "עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?" עדיין הידים התרוממו לאויר. "חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20 דולר, פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים, ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז הסרי ערך. אבל אין חשיבות למה שקרה או למה ושיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים - לעולם אל תישכחו זאת! לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר > |
|||||
|